הסיפור יתפתח עד לאן שהתפיסה תסכים להתרחב
בעולם שבו כולנו מתהלכים, עושים דברים, חושבים מחשבות, מרגישים רגשות, מאמינים באמונות, חולמים, תוהים, שואפים, רוצים ומייחלים - הדמיון הוא המרחב האהוב עליי, כי שם - הכל אפשרי.
תמיד היו לי שאלות על החיים (למי לא?) בעיקר לא הצלחתי להבין למה דברים קורים כך ולא אחרת: למה מישהו אחד נפל לבור והשני על הר של מטבעות זהב. למה העולם מסתובב כפי שהוא? תהיות שיצרו חוסר שקט פנימי. לשמחתי מגיל מאוד צעיר עמדה לצידי אהבתי הגדולה לכתיבה וסיפורים. הם עזרו לי לשפוך אור, לצקת משמעות לאירועי חיי, ליצור פשר להתרחשויות ובעיקר - להבין טוב יותר את מה שקורה בעולמי הפנימי.
ליצור קשר עם עצמי, להתחבר פנימה לאפשר לקול הפנימי לקבל ביטוי ובעצם - לחזור הביתה.
עד כדי כך עצומה היא כוחה של הכתיבה.
שמי נעמה אסתר ליבסון - נעים להכיר!
בוגרת תואר ראשון במדעי החיים ותואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
בעלת תעודת תסריטאות, בימוי והפקה מבי״ס חשיפה של האוניברסיטה הפתוחה.
עומרי לוי, צביקה קרצנר ומרקו כרמל הם רק כמה מיני התסריטאים והבימאים הישראלים שלמדתי תחתם.
סיימתי מסלול צילום קולנוע (cinematography) בקולג׳ Maine Media פורטלנד, ארה״ב אצל צלמים ובימאים בעלי שם עולמי.
לאחר כעשור של כתיבה ומחקר מעמיק בספריה הלאומית וביד ושם השלמתי את כתיבת הרומן ההיסטורי וספר הביכורים שלי : אשר תשקוט נפשה.
מיד לאחר השלמת המלאכה הבנתי מהו כוחו העצום של סיפור להביא את הכותב לידי קתרזיס בחייו.
הרומן דן בשאלות שהעסיקו אותי שנים רבות -
״מהי נשיות אמיתית?״
״מה שוכן מתחת לעטיפות חיי?״
״אם ביום אחד תלקח ממני תפאורת חיי (נראות, מעמד, כסף, קריירה, משפחה, חפצים) - עם מה אני נשארת?״
או במילים אחרות - מי אני האמיתית?
בתהליך הכתיבה הבנתי ולמדתי דרך הרגליים (או הידיים בעצם) את אחד השיעורים החשובים של חיי:
שאלות קיומיות שלא מניחות לנפשי לשקוט,
מוצאות מנוחה בין דפי הסיפור.
אני מאחלת את המנוחה הזו לכל אדם כותב.
